#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם סמוך לשבת הוא במקום שיש בו יין אבל אח&quot;כ לא יכול להשיג יין?	כתב המג&quot;א (ריש סימן) דיקדש מבעוד יום על היין וישתה {רביעית} ואסור אח&quot;כ במלאכה [שאינו יכול לעשות קידוש בתנאי] 	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקדש על יין שריחו רע?	"אע&quot;פ שריחו רע במקצת וברכתו עדיין בפה&quot;ג אפ&quot;ה אין לקדש עליו משום הקריבהו נא לפחתך. ואפי&#x27; בדיעבד כתב הרמב&quot;ן דלא יצא [וה&quot;ה לגבי שכר שריחו רע] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) מסתפק בדבר דאשכחן בקרבן מבהמה כחושה דיש בו נמי הקריבהו נא לפחתך ואפ&quot;ה יצא בדיעבד, ולפי הביה&quot;ל בפנינו (מהדורא קמא) מצדד דבדיעבד כשר לנסכים וגם כשר לקידוש בדיעבד, אבל חזר בו במהדורא תניינא (נדפס בליקוטי הלכות סוף מס&#x27; חולין) דכתב דמפורש בברייתא דלגבי נסכים הוא לעיכובא והיינו משום שהוא מאוס, וכן אשכחן שהרמב&quot;ם כתב דהפסול דטריפה הוא משום הקריבהו נא לפחתך וטריפה לעיכובא [אולם בגמ&#x27; (מנחות ו&#x27; ע&quot;א) מבואר הטעם משום ממשקה ישראל], אלא על כרחך לפעמים הוא לעיכובא ולפעמים אינו לעיכובא, וצ&quot;ע אם הוא לעיכובא לגבי קידוש."	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) הבדלה 2) קידוש בשחרית?	"1) רע&quot;א מסתפק אם יוצא הבדלה ביין שריחו רע דהרמב&quot;ן ס&quot;ל דאינו יכול לקדש ביין לבן ואפ&quot;ה יכול להבדיל בו, אבל פשוט להמ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דלא יצא, וביאר בביה&quot;ל (ד&quot;ה על) דשאני יין לבן דלא גרע מחמר מדינה דיצא בו הבדלה משא&quot;כ ביין שריחו רע דפסולו משום הקריבהו נא לפחתך אין חילוק בין קידוש להבדלה 2) ה&quot;נ מסתפק רע&quot;א, אבל פשוט להביה&quot;ל (שם) דאסור"	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קלט ריח אחר מהחבית?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק בדבר זה, ובביה&quot;ל (ד&quot;ה שריחו) רצה להביא ראיה מיין מעושן דפסול לנסכים ופי&#x27; הרמב&quot;ם דהיינו שקלט ריח הכלי, ופסול לנסכים משום שנשתנה לגריעותא וא&quot;כ ה&quot;ה דפסול לקידוש [ולא דמי למבושל לפי המכשירין לקידוש דהם סברי דהוא נשתנה למעליותא דומיא דמזוג], אבל לפי הראשונים דס&quot;ל דמעושן הוא כפשטיה (כדמשמע מתוס&#x27; ב&quot;ב י&quot;ח ע&quot;א) ליכא ראיה, וצ&quot;ע."	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מגולה לגבי קידוש?	"כתב הטור דאפי&#x27; במסננו ואפי&#x27; בזה&quot;ז דליכא נחשים אפ&quot;ה אין מקדשין בה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) משום הקריבהו נא לפחתך {דנתקלקל הטעם קצת מחמת הגילוי, וממילא פשוט דליכא קפידא כלל באיזה דקות וכל הנדון הוא לשעה וכדומה}, ומצדד המג&quot;א דאם נתגלה לשעה מועטת אין קפידא [אלא אם נמר ריחו וטעמו], ובפרט בזמנינו דאין היין מצוי וגם הפחות לא קפדי, אבל החיי&quot;א (כלל ו&#x27; סעי&#x27; ז&#x27;) אינו מקיל אלא במקום שהיין ביוקר, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) דאם אין לו אחר אין להקפיד בדיעבד [דהמג&quot;א מקיל לגמרי בשעה מועטת, וגם מיירי בקידוש בשחרית (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) כתב דאם היה מגולה כל הלילה או הרבה שעות אין מקדשין עליו, והקצות השלחן (סי&#x27; מ&quot;ו בדה&quot;ש ס&quot;ק ב&#x27;) הביא ראיה מליל הסדר דיכול להיות מגולה אפי&#x27; כמה שעות, אבל דחה רשז&quot;א (שש&quot;כ פמ&quot;ז הע&#x27; צ&#x27;) דליל הסדר שאני דהוי כאילו האריך לומר קידוש, ואם הניחו בארון או מקרר לא נפסל (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;) {ונמצאת דאין נפק&quot;מ בזה&quot;ז בין כשהוא שומר היין או אינו שומר היין [ואין מקום להחמיר מחמת נחשים ביין של קידוש יותר משאר משקין של ימות השנה] דאין החשש משום נחשים אלא משום קלקול הטעם, וכל הנדון כשהיה מגולה לזמן ארוך קצת ולא לאיזה דקות}"	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ריחיה חמרא וטעמיה חלא?	"כתב הרמ&quot;א דאין מקדשין בה [כל זמן שבני אדם נמנעין לשתותו משום חמיצותו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], וכתבו הפוסקים דפשוט הוא דמבואר לעיל (סי&#x27; ר&quot;ד) דאין מברכין עליו בפה&quot;ג אלא שהכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן כתב הגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דמבואר בתוס&#x27; ב&quot;ב (צ&quot;ו ע&quot;א) דא&quot;א להיות ריחו חמרא וטעמיה חלא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) {אמנם, מרשב&quot;ם שם משמע דאפשר להיות}"	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם במקום אחד יש יין לקידוש ובמקום אחר יש תפילה בציבור?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ריש סימן) מצדד דיין לקידוש עדיף דהוא ספק דאורייתא, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) ס&quot;ל דעדיף לקדש על פת דתפילה בציבור הוי כמו מי שחביב לו פת"	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם יינם?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מבאר עשק שמותר לקדש עליו שתקנת הברכות קדמה לגזרת סתם יינם, אבל השיג עליו ההלכות קטנות דאין זה מברך אלא מנאץ. ולהלכה בודאי יש להחמיר, ויש מחמירים על ראיה בעלמא כהשל&quot;ה (שער אותיות ק&#x27; קדושת אכילה אות ט&quot;ו) לגבי קידוש (פסק&quot;ת אות ג&#x27;)"	סימן ערב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מגתו?	"איתא בגמ&#x27; (ב&quot;ב צ&quot;ז ע&quot;א) דיין שכשר בדיעבד לנסכים הוא כשר לכתחילה לקידוש, ולפיכך מותר לסחוט ענבים סמוך לשבת ולקדש עליו [וקמ&quot;ל דמותר לקדש מפלג המנחה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)], ומ&quot;מ מצוה מן המובחר לקדש על יין שעבר עליו מ&#x27; יום (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן ערב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם סחט את הענבים האם צריך לסנן את הזגים ממנו?	"מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; קכ&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ז) דלא מקרי יין עד שמסיר ממנו הזגים, וה&quot;נ צריך להסירם תחילה (שבות יצחק פסח פי&quot;א אות ג&#x27; בשם ריש&quot;א)"	סימן ערב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במיץ ענבים?	"לפי רוב הפוסקים יוצא במיץ ענבים, אבל מכאן משמע דעדיף לברך על יין ממש, אולם אם חביב ליה מיץ ענבים טפי מיין יכול לקדש עליו (קובץ הלכות פ&quot;י סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן ערב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשין על יין שבפי החבית?	"הטור (ושו&quot;ע) כתב דיכול לקדש עליו לכתחילה אע&quot;פ שיש בו קמחין [כיון שהוא כשר בדיעבד לנסכים], אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מהגהות מרדכי דאין לקדש עליו עד שיעביר הקמחין ממנו (רמ&quot;א), ועד כאן לא פליגי אלא בנקודות לבנות אבל בקרום לבן לכו&quot;ע אין מקדשין בו עד שיעבירו (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, א&quot;ר, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [ומ&quot;מ מצוה מן המובחר לקדש על יין טוב]"	סימן ערב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שאין לו יין טוב, האם מותר לקדש על 1) יין שבשולי החבית 2) יין שחור 3) יין מתוק 4) יין שריחיה חלה וטעמיה חמרא? 	"1) כן, ואפי&#x27; אם יש בו שמרים 2) כן [ואפי&#x27; להשיטות דצריך אדום בדוקא י&quot;ל דשחור הוא אדום אלא שלקה (נדה י&quot;ט ע&quot;א) א&quot;נ אינו שחור גמור (ב&quot;י)] 3) כן, ומסתימת המחבר משמע בין כשהוא מתוק מחמת החמה בין כשהוא מתוק מחמת הפירות עצמן שהיו גרועין (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ותמה על זה בביה&quot;ל (ד&quot;ה ועל) דמבואר במנחות (פ&quot;ז ע&quot;א) דמתוק מחמת עצמן פסול לנסכים וא&quot;כ יהא פסול ג&quot;כ לקידוש [לא מיבעיא לפי הרמב&quot;ם, אלא אפי&#x27; לשאר ראשונים דמקילין במבושל היינו משום דס&quot;ל דהוי משתני למעליותא משא&quot;כ במתוק מחמת עצמן, ודלא כפמ&quot;ג], והביה&quot;ל מציע לתרץ דהפסול דנשתנה לגריעותא אינו אלא אם נשתנה אח&quot;כ אבל אם בריאתו מעיקרא היה לגריעותא אינו פסול לקידוש, אבל הקשה על זה א&quot;כ ביין כושי [שחור] למה צריך הגמ&#x27; להביא ראיה דכשר לקידוש משום שבדיעבד כשר אפי&#x27; לנסכים תיפוק ליה דכשר לקידוש משום דבריאתו היא, ומחמת זה מצדד הביה&quot;ל דמתוק מחמת עצמן פסול, והביא דיוק מהטור דמה שמקילין לקדש על יין מתוק אינו מיירי במתוק מחמת עצמן 4) כן, דאזלינן בתר הטעם [ואע&quot;פ שפסול לנסכים מחמת גריעותא אפ&quot;ה כשר לקידוש דהפסול אינו משום שאינו יין אלא משום משום דכתיב ריח ניחוח ולגבי קידוש אין מקפידין על הריח (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)]"	סימן ערב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשין על יין לבן?	"איתא בגמ&#x27; דמקדשין על יין בורק והיינו יין לבן, וכן הוא דעת רוב ראשונים וכן נוהגין, אבל הרמב&quot;ן ס&quot;ל דאינו יכול לקדש עליו [ותירצו תוס&#x27; דהגמ&#x27; מיירי כשיש בו קצת אדמומית, והר&quot;ן מגיה הגמ&#x27; &quot;בודק&quot; (ב&quot;י)], אמנם לכו&quot;ע מבואר בירושלמי דיש מעלה לקדש על יין אדום [אם הוא משובח] שנאמר אל תרא יין כי יתאדם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), וכתב התשב&quot;ץ (מובא בב&quot;י) דאם הלבן חשוב מותר לקדש עליו לכתחילה כדמבואר בתרגום על שיר השירים (ה&#x27;, א&#x27;)."	סימן ערב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שהוא לבן יותר מדאי?	"כאן נכון לחוש לדעת הרמב&quot;ן שלא לקדש עליו דיש לצרף גם שיטת תוס&#x27; להחמיר, ומ&quot;מ בשעת הדחק יכול לקדש עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [כגון שאין לו יין אדום או היין אדום אינו טוב (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;)] {משא&quot;כ ביין לבן סתם יכול לקדש עליו כל זמן שהוא טוב יותר מיין אדום}"	סימן ערב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הבדלה וקידוש ביום?	"כתב התשב&quot;ץ דאפי&#x27; הרמב&quot;ן מודה דיכול להבדיל על יין לבן דאינו גרע מחמר מדינה (ב&quot;י, גר&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), והוסיף רע&quot;א דה&quot;ה דכשר לקידוש ביום [וס&quot;ל להרמב&quot;ן דאינו יכול לקדש על חמר מדינה בלילה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן ערב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשין על יין חי?	"מותר לקדש על יין חי [שיש בו כדי למזגו חד לתלת] אבל יותר טוב למזגו כראוי תחילה [ואע&quot;פ שמזוג פסול לנסכים היינו משום דכתיב שכר מידי דמשכר ודרשינן בספרי ונסכו רביעית ההין חי אתה מנסך ולא מזוג (רשב&quot;ם, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)]"	סימן ערב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שטעמו כמים?	אינו יכול לקדש עליו שברכתו שהכל (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן ערב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביינות שלנו?	יותר טובים בלא מזיגה (טור, רמ&quot;א)	סימן ערב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מברכין על יין צימוקים?	"1) צריך להיות שנשאר קצת לחלוחית בתוך הצימוקים ולא סגי מה שיצא ע&quot;י שרייה (טור, רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ועי&#x27; בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;, ובסי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; ט&quot;ז) דרצה ללמד זכות על מנהג העולם דמקילין בזה דתלוי במח&#x27; ראשונים אם טעם כעיקר דאורייתא או דרבנן, ע&quot;ש]&lt;br&gt;2) כותשן ונותנן במים לג&#x27; ימים (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו), ולכתחילה יש לצאת דעת המשכנות יעקב לסוחטן ג&quot;כ (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)&lt;br&gt;3) יתן צימוקים יותר מאחד מששה כנגד המים (בכור שור, שע&quot;ת ס&quot;ק ו&#x27;, רע&quot;א) [ולפי הבכור שור משערין לאחר שנפחו ע&quot;י המים, ולפי היד אפרים והדה&quot;ח משערין הצימוקים משעת נתינתן במים], ואע&quot;פ שיש מקילין (תשב&quot;ץ, מובא ברע&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז) כל זמן שיש בו טעם יין אע&quot;פ שלא נתן כ&quot;כ צימוקים לתוך המים [דס&quot;ל דצימוקים ע&quot;י שרייה מהפך כח המים ליין (תוספת שבת, מובא בביה&quot;ל ד&quot;ה מקדשין עליו)] מ&quot;מ ראוי לירא שמים לחוש שמא נתבטלו אחד בששה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ומ&quot;מ בפחות מזה הוא חמר מדינה אבל אז ברכתו שהכל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)] [והקשה הביה&quot;ל (שם) למה לא משערין כנגד הלחלוחית וכמ&quot;ש המשכנות יעקב, ותי&#x27; דכיון דלא ידעינן כמה יצא ממנו סמכינן להקל לשער כאילו היה כל גופן יין] [המשכנות יעקב החמיר לשער אחד מד&#x27; במים, וכתב הביה&quot;ל דאע&quot;פ שאם אפשר לו מצוה לצאת ידי כל השיטות מ&quot;מ מדינא א&quot;צ להחמיר כ&quot;כ דהרי לפי הרא&quot;ש די בטעם יין לבד א&quot;כ אין לנו להחמיר יותר מבכור שור דהוא אחד מששה, וכן בדק בהעושי יין בזמנו ומצא שיוצאים אפי&#x27; לפי היד אפרים ודה&quot;ח דס&quot;ל דמשערין הצימוקים קודם שנתנפחו] "	סימן ערב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן מים על שמרים וחרצנים?	"מבואר בסי&#x27; ר&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27; דאם נתן ג&#x27; ויצא ד&#x27; ברכתו בפה&quot;ג ויכול לקדש עליו, ואם הוא פחות מזה יש מח&#x27; תנאים וראשונים ולמעשה מברכין שהכל ,ע&quot;ש"	סימן ערב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מבושל?	"רש&quot;י ותלמידו ר&#x27; שמעיה והרי&quot;ץ גיאת ס&quot;ל שברכתו שהכל דס&quot;ל דאישתני לגריעותא, אבל תוס&#x27; (ב&quot;ב צ&quot;ז ע&quot;א) והרא&quot;ש והר&quot;ן ס&quot;ל דברכתו בפה&quot;ג וכשר לקידוש דס&quot;ל דאישתני למעליותא והם מביאין ראיה מירושלמי דיין מבושל כשר לד&#x27; כוסות בפסח [וכן ראינו בתרומות (ריש פי&quot;א) דמבושל עדיף (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)], ויש שיטת הרמב&quot;ם דמודה דברכתו בפה&quot;ג ואפ&quot;ה אין מקדשין עליו כיון שהוא פסול לנסכים [וביאר הערוה&quot;ש (שם) דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דנשתנה לגריעותא והמשנה בתרומות ר&quot;ל מבושל עדיף מפני שהוא מתקיים זמן הרבה אבל לעולם הלך ממנו שם יין, אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דלא נשתנה לגריעותא אלא למעליותא והא דפסול לנסכים משום דכתיב זבח ונסכים ודרשינן בבכורות (י&quot;ז ע&quot;א) מה זבח שלא נשתנה אף נסכים שלא נשתנו] {ולפי הרמב&quot;ם צ&quot;ע קושיית תוס&#x27; בב&quot;ב (צ&quot;ז ע&quot;א) למה לא אמרינן בגמ&#x27; דאתי למיעוטי יין מבושל (רא&quot;י סורשר שליט&quot;א)}, והכריע האגור שנוהגין לקדש על יין מבושל כשאין לו יין אחר שטוב כמותו, וכן פסק הרמ&quot;א [ואם כל היינות שוין עדיף לקדש על היין שאינו מבושל (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), ומשמע דס&quot;ל דיין מבושל הוי כמדריגה דיין לבן סתם דאמרינן דאם הוא טוב מיין אדום יקדש עליו, אבל בשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) מציין לא&quot;ר דכתב דלא יקדש על יין מבושל אלא אם שאר יין אינו טוב כלל, והיינו כמדריגת יין לבן מאד {וכנראה שהמ&quot;ב מצדד להקל ואינו מסכים לדיוקו של הא&quot;ר ומש&quot;ה סתם להקל במ&quot;ב ורק ציין להא&quot;ר בשעה&quot;צ}]"	סימן ערב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך לבשל היין של צימוקים?	"החיי&quot;א ס&quot;ל דמותר לבשלם ולסנן היין ולקדש עליו מיד, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) הביא מחמירים שצריך להמתין ג&#x27; ימים אחר הבישול"	סימן ערב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מעושן?	"כתב רע&quot;א דתוס&#x27; ב&quot;ב (י&quot;ח ע&quot;א) ס&quot;ל דהוי אישתני לגריעותא ופסול, והרמב&quot;ן (שם) ס&quot;ל דאישתני למעליותא וכשר לקידוש כמו מבושל (ביה&quot;ל ד&quot;ה מקדשין על)"	סימן ערב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין ביין שהוסיף בו דבש?	"הרי&quot;ץ גיאות ס&quot;ל דברכתו שהכל, אבל רוב ראשונים ס&quot;ל דברכתו בפה&quot;ג ומקדשין עליו, וכן מבואר בירושלמי דמקדשין על יין קונדיטון, אכן הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין מקדשין עליו דאינו כשר לנסכים ואפי&#x27; אם נתערב טיפת חרדל בחבית גדולה [והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) אינו יודע מקורו], וכתב הטור דהמתירין ס&quot;ל דהא דאמרינן דצריך יין הראוי לנסך בה על המזבח לא בא אלא לאפוקי יין מגולה וריחו רע ומבושל [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דהרמב&quot;ם ס&quot;ל דכשמוסיף בו דבש פסול לנסכים מחמת גריעותא ולפיכך פסול אף לקידוש, אבל שאר ראשונים ס&quot;ל דפסול משום גזה&quot;כ כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו והוי כמו מזוג שפסול לנסכים וכשר לקידוש], ולהלכה הוי כמו מבושל דעדיף להחמיר אם היין שוין אבל יכול לקדש עליו אם אינו טוב כמותו {וה&quot;נ משמע דהוא כמדריגת יין לבן סתם ולא יין לבן מאד}."	סימן ערב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם מערב יין מבושל עם יין שאינו מבושל או יין שיש בו דבש עם יין שאין בו דבש?	"כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק מ&quot;ג) דאם הרוב הוא יין שאינו מבושל אוין בו דבש יכול לקדש עליו [וביאר ר&#x27; נסים שלום שליט&quot;א דאמרינן דנתהפך ברוב ונעשה כיין, וכמו שאמרינן לגבי מיעוט שכר ברוב יין דיכול לברך מעין שלש על רביעית אחת, וכמ&quot;ש במ&quot;ב בהל&#x27; מצה (סי&#x27; תנ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ד) דאם רוב חטין מצטרפין שאר מינים לשיעור מצה]"	סימן ערב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדשין על 1) חמר מדינה 2) פת?	"1) הרמב&quot;ם [וכ&quot;כ מגיד משנה בשם רי&quot;ץ גיאות, הגהות מיימוניות בשם רשב&quot;ם, בה&quot;ג, האלפסי, ראבי&quot;ה, מהר&quot;ם מרוטנבארק, מרדכי בשם רבינו פרץ] ס&quot;ל דלעולם אינו יכול לקדש על חמר מדינה [ורק יכול להבדיל עליו], אבל הרא&quot;ש ותוס&#x27; ורוב גאונים ס&quot;ל דיכול לקדש עליו [ואע&quot;פ שפשטות הירושלמי (ברכות פ&quot;ח ה&quot;א) משמע דאינו יכול לקדש עליו, י&quot;ל דהבבלי חולק או התם מיירי כשאינו חמר מדינה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א, ע&quot;ש)] 2) ר&quot;ת ס&quot;ל דלעולם אין מקדשין על פת אבל רוב ראשונים ס&quot;ל דיכול לקדש עליו. למעשה נוהגין כהרא&quot;ש דיכול לקדש על חמר מדינה ופת אלא שעדיף לקדש על פת בלילה שהפת בא לצורך סעודת שבת, וביום עדיף לקדש על חמר מדינה כדי שיהא ניכר [דע&quot;י ברכת שהכל ניכר שהוא לכבוד שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)] [ויותר מהדרין לקיים שיטת הרמב&quot;ם מלקיים שיטת ר&quot;ת דשיטת ר&quot;ת הוא דעת יחידאה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)]"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חמר מדינה ובאיזה ציור יכול לקדש עליו [לפי השיטות שיכול לקדש על חמר מדינה]?	"1) הרשב&quot;ם ס&quot;ל דחמר מדינה הוא שכר או משקה דשאר פירות כשאין יין מצוי בעיר [והיינו שאינו מצוי שם יין לכל השנה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)]&lt;br&gt;2) הטור הביא שיטה שסוברים שהיין אינו מצוי מהלך יום אחד סביב העיר&lt;br&gt;3) הרמב&quot;ם סבר דחמר מדינה הוא רוב שתיית המדינה שכר אע&quot;פ שיין מצוי בעיר&lt;br&gt;[וכתב ריש&quot;א (קובץ תשובות ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דנהגו לסמוך על הרמב&quot;ם, אבל בקובץ הלכות (פי&quot;ג הע&#x27; י&quot;ב) מאריך לפרש דכיון שאין אנו שותין יין אלא בשעת קידוש והבדלה ולרוב העולם שאר משקין חביבין טפי מיין שפיר מקילין לקדש על חמר מדינה, ע&quot;ש]"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה משקין בודאי אינן חמר מדינה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) שחלב ושמן אינן חמר מדינה דאין רגילין לשתותו למשקה, וגם מים אינו חמר מדינה {דאינו חשוב}, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) הביא שנהגו הגדולים להבדיל על חלב או טיי מתוק אע&quot;פ דודאי לא שייך לקרותן חמר מדינה מ&quot;מ שותים משקים אלו הרבה אבל לא שותים בכל סעודה אלא יין שרף [ובזמנינו יש לדון בחלב כי אינו מצוי לכבד בו אורחים וגם אינו משקה שרוב שתייתו ממנו (פסק&quot;ת הע&#x27; 67)] {והערוה&quot;ש משמע דיש מיני חמר מדינה לכתחילה ויש מיני חמר מדינה דכשרים רק בשעת הדחק}"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שרף?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דאינו חמר מדינה אלא אם רוב שתיית ההמון הוא יין שרף בכל יום, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) ס&quot;ל דיכול לקדש עליו אם הכוס מחזיק רביעית [דלא כתשובת מהרש&quot;ם (ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ה) דמקיל בצלוחית קטן ע&quot;פ הט&quot;ז (סי&#x27; ר&quot;י) דמקיל לגבי ברכה אחרונה] והוא שותה כמלא לוגמיו, ולכל הפחות ישתה כמלא לוגמיו בין כל המסובין [ויש מקשים ממדרש שיר השירים (פ&quot;א) דשמן עולה על כל המשקים ואינו עולה על יין שרף, ש&quot;מ שאינו משקה, ודחה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) היינו יין שרף חזק ששמן אינו עולה אבל אנחנו שותים יין שרף שאינו חזק כ&quot;כ, ועוד אין למידין מן המדרש]"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הרשב&quot;ם, מה הדין 1) אם היין לקה ואינו מצוי 2) אם היין ביוקר 3) יין ישראל אינו מצוי אבל יין עכו&quot;ם מצוי?	"1) מקרי אינו מצוי 2) מקרי מצוי [ומ&quot;מ הרבה נוהגין לקדש על חמר מדינה בקידוש ביום שאינו אלא מדרבנן, ומי שמהדר אחר יין אפי&#x27; ביום ודאי עושה מצוה מן המובחר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)] 3) מקרי אינו מצוי (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מקדש על הפת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דיניח ידיו עליו, וממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) משמע דצריך לאחוז הפת לכל משך הקידוש {אכן, לפי מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רע&quot;א בסעי&#x27; ט&#x27; ע&quot;פ הפמ&quot;ג נמצא שרק יניח ידיו עליו בשעת ויכולו ובשעת קידוש אבל בשעת ברכת המוציא יש לאוחזה}"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) פת 2) חמר מדינה, חביב עליו יותר מיין?	"1) הרמב&quot;ם ס&quot;ל דמקדש על הפת, והגהות מיימוניות ס&quot;ל דאפ&quot;ה צריך לקדש על יין וכן הכריע הב&quot;י [דכך תקנו חז&quot;ל לקדש על יין אע&quot;פ שהפת חביבה טפי], אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מאור זרוע ותשובת מיימוניות דצריך לקדש על הפת, ורצה לפרש דעת הב&quot;י דהוא איירי כשמקדש גם לאחרים והם רוצים לשתות יין אבל כשהוא מקדש בינו לבין עצמו וחביב ליה פת יקדש על הפת, אמנם המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) חולק על הדרכ&quot;מ ומיישב דהתשובת מיימוניות מיירי במי שנדר שלא לשתות יין ומש&quot;ה מוכרח לו לקדש על פת משא&quot;כ הב&quot;י מיירי רק במי שאינו חביב ליה כ&quot;כ יין ולפיכך ס&quot;ל דיכול לקדש על היין אבל גם יכול לקדש על הפת אם רוצה, ולמעשה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דאע&quot;פ שהדה&quot;ח מקיל לקדש על פת כשהוא חביבה ליה אפי&#x27; כשהוא מקדש לבני ביתו, מ&quot;מ למעשה אין להקל אלא כשאין היין מקובל ונהנה ממנו, אבל בלא&quot;ה יש לו לקדש על יין {אבל זהו דוקא כשהוא מקדש לבני ביתו אבל כשהוא מקדש לעצמו משמע דמקדשין על הפת כשהוא חביבה ליה} 2) ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) משמע דיכול לקדש על החמר מדינה ולא על היין בבקר, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) שאם חביב לו יין שרף יכול לקדש עליו ביום ולא בלילה {וכן אשכחן בהבדלה דכתב הרמ&quot;א (סי&#x27; רצ&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) במוצאי פסח מבדילין על שכר מפני שהוא חביב}"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נהגו המהרש&quot;ל ומהר&quot;ר שכנא לקדש על שכר בבקר אע&quot;פ שהיה להם יין מצוי?	"1) הב&quot;ח תי&#x27; מפני שרצו להוציא השכר שבתוך הסעודה [והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הרי אף ע&quot;י יין מוציא את המשקין שבאמצע הסעודה {ואפשר דהם סברי דצריך להיות בפניו כדי שהיין יפטרם וס&quot;ל דקידוש אינו נחשב כקובע על יין}]&lt;br&gt;2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) תי&#x27; דהיין היה ביוקר&lt;br&gt;3) המג&quot;א (שם) תי&#x27; שהשכר היה חמר מדינה, והיו יוצאים ממ&quot;נ ע&quot;י השכר וע&quot;י הפת [והקשה התוספת שבת על הצד שהם יוצאים בפת נמצאת שהם שותים שכר קודם קידוש, ותי&#x27; המחה&quot;ש דיש לצרף שיטת הראב&quot;ד דס&quot;ל דמותר לטעום קודם קידוש בבקר]&lt;br&gt; 4) יש מתרצים דהיה חביב להם שכר וכמ&quot;ש המ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27; (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)&lt;br&gt;5) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) תי&#x27; דאע&quot;פ שהיה להם יין היה יין צימוקים שהוא יין בדוחק ולא היה מצוי להם יין טוב ולפיכך הרחיקו את עצמן מיין צימוקים ורק בקידוש בלילה קדשו עליו מדלית ברירה, ע&quot;ש"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שנדר שלא לשתות יין?	"הרמ&quot;א כתב שיכול לקדש ואחרים ישתו היין ואם ליכא אחרים צריך לקדש על פת או ילך אצל אחרים וישמע קידוש מהם, אבל השיג המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) על מה שכתב הרמ&quot;א דהוא יכול להוציא את אחרים דהרי אינו יכול להוציא את הבקי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) [ועי&#x27; מש&quot;כ המ&quot;ב לקמן סי&#x27; רע&quot;ג ס&quot;ק כ&#x27;], ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) דהרמ&quot;א מיירי כשהוא מוציא את שאינו בקי"	סימן ערב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של קידוש?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-16d6c126eff8f3564af3b51c00990c115c26a7f4.jpg"">"	סימן ערב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שותה קפה אחר קידוש קודם הסעודה?	"פשוט דא&quot;צ לברך עליו ברכה ראשונה, אבל לגבי ברכה אחרונה חידש הפמ&quot;ג (סי&#x27; קע&quot;ד א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דצריך לברך בורא נפשות עליו דשאר משקין נפטרים במעין שלש ולא בבהמ&quot;ז [וכן הוא פשטות הגר&quot;ז (סעי&#x27; י&quot;ג), אבל בקונטרס דבר התתאחדות (חוברת מ&quot;ח, עמ&#x27; ס&#x27;) בשם הרב אהרן גולדשטיין פירש הגר&quot;ז באופן אחר דמיירי כשמקדש על השכר וכדכתב בתחילת דבריו], וכן נקט שו&quot;ת רב פעלים (ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ז) ע&quot;פ האריז&quot;ל, אכן מסתבר דאינו כן דהרי שאר משקין נטפלין להיין וכיון דנפטר היין ע&quot;י בהמ&quot;ז כך נפטרים שאר המשקין, ובפרט לפי הספק דשעה&quot;צ (סי&#x27; ר&quot;ח ס&quot;ק ע&#x27;) דאם לא שתה כשיעור רביעית יין מסתפק אם יכול לברך בורא נפשות ש&quot;מ דאין הפשט דנטל לברכה גרידא אלא דבעצם המשקין נטפלין להיין {ולמעשה נראה דספק ברכות להקל}"	סימן ערב סעיף י		
